משחק
תיאטרון? זה התחיל במקלט.
כבר כילד הייתי מזמין את כל השכנים למקלט של הבניין – לראות הצגות שביימתי ושיחקתי בהן עם ילדי השכונה.
תאורת שולחן, סדין על חבל, טייפ ריקורדר עם מוזיקה – וזהו, יש הצגה!
בגיל 9 הצטרפתי לחוג תיאטרון בעיר, ושם גיליתי את הקסם: שאתה יכול להיות מי שאתה רוצה – אפילו אחות חורגת רעה. (הקהל היה בהלם כשהשתחוויתי…)
משם המשכתי להצגות עירוניות, הסתובבתי בכל הארץ, ואחר כך גם בלהקת פיקוד מלאבס – כמו להקת צעירי תל אביב… רק עם פחות יח"צ.
למדתי בתיכון תלמה ילין, שירתתי בלהקה צבאית ובתיאטרון צה"ל, וכשיצאתי לאזרחות – ניסיתי הכל.
קיבלתי תפקיד בסדרת הטלוויזיה "עניין של זמן", ושיחקתי בקולנוע לצד שולי רנד, אניה בוקשטיין, ואתי אנקרי בסרט "ארץ חדשה".
בהמשך קיבלתי הצעה ללמוד משחק בניו יורק – בבית הספר CIRCLE IN THE SQUARE .
קיבלתי מלגת שחקן מצטיין, עברתי ללוס אנג'לס, הצטרפתי לאיגוד SAG ושיחקתי בסרטים.
ובתוך כל זה – גם משבר אישי: יציאה מהארון, פרידה, וגעגועים חזקים לארץ.
בהחלטה אמיצה חזרתי לישראל – עם החלום לשחק שוב בעברית.
מאז שיחקתי בתיאטרון הקאמרי ("כנר על הגג", "סלאח שבתי"), בהצגות ילדים, קלטות, דיבוב, מחזות זמר שונים, תיאטרון אורנה פורת, כתבתי מחזות בעברית ותסריט באנגלית – והסיפור נמשך…
פרסומות בהם השתתפתי
שאלות ותשובות
אילו דמויות שגילמת על הבמה או על המסך השאירו בך חותם עמוק ביותר, ומדוע?
הדמות של "דור" בעניין של זמן. היום כשאני מסתכל עלי בתפקיד הזה אני קצת נבוך. חשבתי שאני משחק מישהו שהוא רחוק ממני- גיא. אבל במבט לאחור…כנראה שזה מה שהקרנתי גם החוצה כגיא…עובדה- אני השחקן היחידי שאמרו לו להשתמש בבגדים שהוא לובש מהבית, עם המשקפיים שלי..זה הייתי אני.
מהו האתגר הגדול ביותר שניצב בפני שחקן, וכיצד אתה מתמודד עם אתגרים אלו?
העבודה של השחקן היא "אודישנים" זאת העבודה…כשאתה מתקבל לתפקיד אז זו כבר עבודה שמלאה בשחרור (עם הבמאי טוב והרצפה לא עקומה:-)) האתגר שלי כשאני מקבל עבודה זה- איך אני מספק את הסחורה ועושה את העבודה לשביעות רצוני ורצון הבמאי כמובן.
כיצד אתה ניגש לתהליך של בניית דמות? האם יש לך שיטות או טכניקות מיוחדות?
עם השנים אני פחות מסודר בשיטות ובחוקים. פעם הייתי פועל בכל שיטות המשחק… אוטה האגן, סטניסלבסקי, לי שטרסברג, רצון, מעצור וכ"ו.
היום אני מבין שכל העבודה שאני עושה לפני העליה לבמה,בחזרות ובתהליך העבודה המקדים, יכול לעוף דרך החלון כשאתה על הבמה עם פרטנר או מול במאי. אנחנו כלים ליצירה של הבמאי. אנחנו חלק מהמערכת. דברים יכולים לקרות על הבמה שלא תכננת או צפית ואתה צריך להיות שם ולהקשיה אני ממשיל משחק על הבמה כמו משחק טניס… לקבל ולתת את הכדור.
אני יכול להיות שחקן טניס מעולה, אבל מה אם באמצע המשחק יש רוח חזקה, או יורד גשם, או שהקהל צועק יותר מדי… צריך להקשיב ולהגיב לכאן ועכשיו ולסמוך שהעבודה המקדימה שעשית נמצאת בתודעה שלך פנימה.
אם היית יכול לבחור כל תפקיד בעולם, איזה תפקיד היית בוחר ולמה?
אין לי תפקיד ספציפי. אני רוצה לכתוב תפקיד שייגע באנשים. תפקיד ראשי בטלויזיה זה מה שבא לי כרגע כי המסך הוא הדבר החזק בתקופה שלנו. תפקיד שבו הדמות שלי מובילה את המערכת. תפקיד שבו אנשים מתחברים אלי.
מהם שלושת הדברים החשובים ביותר שלמדת על עצמך כשחקן?
אני תיאטרלי, דרמטי עם חוש קומי שנון שלפעמים רק אני מבין, אני נולדתי להיות שחקן- זו לא היתה בחירה.